התרשלות ורשלנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה

אחת הסוגיות העיקריות העולות לדיון בתביעת רשלנות רפואית בלידה בוחנת את ההבדל בין התרשלות לבין רשלנות. ליבה של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות, אך בתביעות הקשורות למתן שירותים רפואיים לא תמיד קל לעמוד על ההבדלים.

במשטר של רשלנות כפי שנהוג בישראל המזיק מחויב בפיצוי רק אם התנהגותו הייתה רשלנית. המשמעות הפשוטה היא שלא כל התרשלות אכן גוררת הטלת אחריות וחיוב בתשלום פיצויים.

בנוסף, בתחום הרפואה יש לכך משמעות מיוחדת הבאה לידי ביטוי במבחן הרופא הסביר.

מבחן הרופא הסביר קובע את סטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא. כל חריגה מהסטנדרט הזה נחשבת על ידי אנשי מקצוע ובעיקר על ידי בית המשפט כרשלנות. חריגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא היא שלב חיוני בהגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.

יתרה על כך, קביעת הסטנדרט מתבצעת על פי מבחן הפרקטיקה המקובלת. זהו מבחן הקובע שעל הרופא להשתמש בארגז הכלים המקובל בתחומו. הפרקטיקה המקובלת בודקת למעשה כיצד מתנהגים רופאים אחרים, ועל פי הממצאים היא מסיקה כיצד על הרופא להתנהג בכל סיטואציה.

שאלת הפרקטיקה המקובלת חיונית עבור בתי המשפט, היות ולרוב השופטים אין את הרקע המקצועי המתאים להתערב בעמדות בהן נוקטים המומחים.

מתי טעות לא נחשבת התרשלות?

התנהגותו של רופא בתביעות רשלנות רפואית בלידה נבחנת רק על פי הנסיבות הספציפיות. בית המשפט לא בוחן את התנהגותו של הרופא באופן כללי והוא אינו רואה בה עניין רלוונטי. רופא לא יכול לטעון שהתנהגותו הרשלנית הייתה מעידה חד פעמית.

מצד שני, טעות לא נחשבת בעיני בית המשפט להתרשלות במצבים בהם רופא עושה כל אשר ביכולתו ועל פי הידע הקיים ברשותו אך בדיעבד מתברר שהייתה עדיפה פרקטיקה אחרת.

התרשלות ורשלנות מגדירים את אופי הטיפול בתביעת רשלנות רפואית בלידה. מבחינת בתי המשפט, יש רק מקרים בודדים בהם קיימת רשלנות ברורה.

זו רשלנות אותה ניתן לזהות גם ללא הבנה ברמה של רופא. רשלנות ברורה עלולה להתקיים במהלך טיפולי פוריות, מעקב הריון, אבחון בדיקות אולטרסאונד וכמובן גם בטיפול בתהליך הלידה עצמה.