רשלנות רפואית בלידה (מדריך משפטי)

לא כל טעות של צוות רפואי היא רשלנות. סיבוכים בלידה הם שכיחים, וקיימים גורמים רבים שעשויים להוביל לנזק ליילוד או ליולדת. אך בחלק מהמקרים, כאשר מדובר בנזק שהיה יכול להימנע לולא הצוות הרפואי היה פועל כפי שפעל, ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידה.

מהי רשלנות רפואית בלידה ואיך מוכיחים זאת? מהם המקרים המפוצים של רשלנות רפואית בלידה ומהי תקופת ההתיישנות של התביעה? כל התשובות במאמר שלפניכם.

מהי ההגדרה של רשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית בלידה היא כל אותם מקרים בהם הצוות הרפואי גרם במעשה או במחדל, נזק לתינוק או ליולדת, תוך שלא השתמשו במיומנות או לא נקטו במידת הזהירות הנדרשת מצוות רפואי סביר. מדובר במקרים בהם הצוות הרפואי התרשל בניהול הלידה, בטיפול ביילוד, בטיפול ביולדת או בשימוש באמצעים, והנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות הצוות.

חשוב לדעת, כי פעולותיו של הצוות הרפואי נבחנות ביחס לצוות רפואי סביר בנסיבות העניין. כלומר, בית המשפט יבחן כיצד מצופה מצוות רפואי לפעול באותן נסיבות ולאחר מכן כיצד פעל הצוות הרפואי בפועל.

מה נדרש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בלידה?

בתביעת רשלנות רפואית בלידה, נדרש להוכיח כי מתקיימים 4 תנאים המרכיבים תביעת רשלנות: חובת זהירות, התרשלות, נזק שנגרם ליילוד או ליולדת וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

חובת זהירות בין הרופא למיילדת או ליילוד היא מוכרת וברורה מאליה. לכן, את חובת הזהירות לא נדרש להוכיח. בנוגע להתרשלות הצוות הרפואי, בית המשפט בוחן את ההתרשלות בהשוואה להתנהגות המצופה מרופא סביר. במידה שיימצא כי הצוות הרפואי סטה מההתנהגות המצופה, זוהי התרשלות. את ההתרשלות ניתן להוכיח על ידי חוות דעת של רופאים מהתחום.

כלומר, אם נבחנת התרשלות של מיילד, ניתן להוכיח זאת באמצעות חוות דעת של מיילד המצביעה על כשל בתפקוד המיילד הנתבע. בעניין הנזק שנגרם ליילוד או ליולדת – הוכחת נזק היא קריטית שכן גם אם הרופא התרשל, במידה שלא נגרם נזק זוהי לא רשלנות.

התנאי האחרון שנדרש להוכיח הוא קשר סיבתי. כאן, נדרש להוכיח כי אכן הנזק נגרם בעקבות ההתרשלות של הרופא המיילד ולא כתוצאה מגורם אחר.

לעיתים קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי, לדוגמא כשקיימים מספר גורמים אפשריים לנזק.

במקרים אלו, פיתח בית המשפט במרוצת השנים כלים משפטיים המסייעים להוכחת הקשר הסיבתי, כגון היפוך נטל הראייה ודרכי פיצוי שונים במקרים של סיבתיות עמומה.

מהם המקרים השכיחים של רשלנות רפואית בלידה?

המקרים השכיחים ביותר של רשלנות רפואית בלידה הינם ביצוע הליך רפואי באופן שגוי, בחירה שגויה או מאוחרת בשיטת יילוד ועיכוב שלא לצורך ביילוד העובר.

1. ביצוע הליך רפואי באופן שגוי – ביצוע שגוי של פרוצדורה עשוי לבוא לידי ביטוי בקריאה לא נכונה של מוניטור, שימוש בציוד רפואי שאינו מתאים, מתן כמות גדולה מהנדרש של חומרים שונים (כגון משככי כאבים, חומרי זירוז לידה וכדומה).
2. בחירה שגויה או מאוחרת בשיטת יילוד – למשל כאשר מתקבלת החלטה לבצע לידה טבעית במקרים בהם נדרש ניתוח קיסרי, או כאשר מתקבלת החלטה מאוחרת מידי לעבור לניתוח קיסרי. מקרים אלו עשויים לגרום לעובר נזק רב, שהיה נמנע לולא החלטתם השגויה של הרופאים.
3. עיכוב שלא לצורך ביילוד העובר –כאשר העובר נמצא במצוקה, כל עיכוב בלידה עשוי להוביל לנזק בלתי הפיך לתינוק. כאשר מדובר במצב בו הצוות הרפואי נהג ברשלנות וכתוצאה מכך לא זיהה את מצוקת העובר ועיכב את הלידה, המקרה עשוי להיכנס תחת הגדרת רשלנות רפואית.

מהי תקופת ההתיישנות במקרים של רשלנות רפואית בלידה?

במקרים של רשלנות רפואית בלידה, תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לזהות הנפגע. כעקרון, החוק קובע תקופת התיישנות של 7 שנים בתביעות בגין רשלנות רפואית. אי לכך, כאשר התרשלות הצוות הרפואי גרמה נזק ליולדת, התביעה תתיישן תוך 7 שנים מיום הלידה.

אך קיים חריג בחוק, המתייחס למקרה בו הנפגע היה קטין במועד האירוע, שכן במקרה זה תקופת ההתיישנות תחל מרגע הגיעו לגיל 18. כלומר, במידה שהתרשלות הצוות הרפואי הובילה לנזק שנגרם ליילוד, הרי שחל החריג, והתביעה תתיישן רק בהגיעו של היילוד לגיל 25.

לסיכום, מקרים בהם נזקים שנגרמו ליילוד או ליולדת כתוצאה מכשלים שונים של הצוות הרפואי, עשויים להיחשב כמקרי רשלנות רפואית בלידה. כפי שצוין לעיל, לעיתים קיים קושי בהוכחה כי אכן הצוות הרפואי התרשל, ולכן מומלץ במקרים אלה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על מנת לטפל בעניין ביסודיות ובמהירות.