רשלנות רפואית בניתוחי אף

טענות לרשלנות רפואית בניתוח אף צריכות להיות מבוססות על ארבעה תנאים מצטברים. במאמר הבא נסביר מה ההבדל בין רשלנות בניתוחי אף לרשלנות רפואית בניתוחים אחרים.

כל תביעת רשלנות רפואית מעידה על נזקים אשר נגרמו למטופל כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. נזקים אלו לא חייבים להיות פיזיים, כאשר לעיתים גם נזקים נפשיים מביאים להיכרות ברשלנות ולתשלום פיצויים על סך מאות אלפי שקלים.

בנוסף, תביעות הרשלנות מתקיימות בכל תחום רפואי ללא יוצא מן הכלל. ישנן תביעות רשלנות רפואית בניתוח פלסטי, בטיפולים שגרתיים, בהריון, בלידה, בעת מתן טיפול פסיכולוגי ועוד.

יחד עם זאת, בכל תחום תלויה תביעת רשלנות רפואית תלויה בראש ובראשונה בארבעה קריטריונים שהם תנאים מצטברים:

1. קיומה של חובת זהירות – בתביעות רשלנות רפואית צריך התובע להוכיח כי הנתבע חייב לו את חובת זהירות. זהו הסעיף הפשוט ביותר להוכחה, משום שכל רופא או מטפל מחזיק מבחינה חוקית בחובת זהירות כלפי המטופל.

2. הפרת חובת הזהירות – מבחינת בית המשפט, טיפול סביר הוא כזה אשר ניתן בצורה דומה על ידי רופאים שונים. בית המשפט שואל האם רופא סביר אחר היה נוהג בצורה דומה, כאשר במידה והתשובה היא שלילית קל יותר להוכיח רשלנות רפואית.

3. נזק ממשי – רשלנות רפואית גורמת כאמור לנזקים פיזיים ונפשיים. על התובע להוכיח את הנזק שנגרם ולהביא ראיות לכך שהוא לא היה קיים קודם לטיפול.

4. קשר סיבתי – זהו הרכיב החשוב ביותר להצלחתה של תביעת רשלנות רפואית. על התובע להוכיח כי הנזקים נגרמו לו על ידי הטיפול הרשלני בלבד ולא על ידי סיבות אחרות.

ברוב המקרים סובלים התובעים מבעיות נוספות, אשר מקשות על חידוד הקשר הסיבתי הזה.

המאפיינים הייחודיים של רשלנות רפואית בניתוחי אף

הייחודיות של תביעת רשלנות רפואית בניתוח אף נובעת מהאופי של טיפול קוסמטי מן הסוג הזה. בניתוחים אלו קשה מאוד לבדוק כיצד יתעצב האף בתום תקופת הריפוי.

בליטות, שקעים או הפרעות נשימה מתקיימים לעיתים קרובות כתוצאה מניתוחים לא מוצלחים. מעבר להיבט האסתטי, תביעת רשלנות רפואית בניתוח אף קשורה גם להשפעה של הניתוח על מערכות אחרות בגוף.

האם התנדבתם לעבור את הניתוח

ניתוח אף הוא טיפול מאוד פופולארי בישראל. פגיעה אסתטית או פגיעה ביכולת הנשימה של המנותח יכולים להביא לפיצויים בסכומים גבוהים מאוד. תביעות על רשלנות בניתוח אף אפשריות מתוקף חוק זכויות החולה.

מעבר לכך, ניתוחי אף וניתוחים קוסמטיים אחרים נחשבים התנדבותיים ולכן דורשים סטדנרטים גבוהים של קבלת הסכמה מדעת. על המטפל להביא בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בניתוח.

זאת בניגוד לניתוחים הכרחיים, אשר בהם מדובר על מצב של חיים או מוות. הטענה לאי-הסכמה מדעת היא אחת הטענות המרכזיות בתביעות רשלנות רפואית על ניתוח אף וניתוח קוסמטיים אחרים.

מלבד הסיכונים בניתוח עצמו צריך המטפל לפרט מה הן תופעות הלוואי של התרופות, הטיפולים האלטרנטיביים הקיימים ואופיו של הליך ההחלמה. כל אלו יחד מהווים את התשתית להחלטה האם לבצע את הניתוח הקוסמטי.

טענות בתביעות רשלנות רפואית

מלבד טענת אי ההסכמה מדעת ניתן להציג במהלך תביעות על רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים גם את טענת הטיפול הלקוי וכמובן את טענת הנזק.

בטענת הטיפול הלקוי עולים לדיון הרשומות הרפואיות אשר מתעדות את הטיפול. ליקוי ברשומות אלו מעיד על רשלנותו של הצוות הרפואי ועל הפרת החובה לקיים רשומות סדירות.

יתרה על כך, במידה ולא קיימות רשומות רפואיות עובר נטל ההוכחה לנתבע. מבחינת טענת הנזק, יש להציג את כל ההוצאות אשר שימשו את התובע כתוצאה מהניתוח או הטיפול הרשלני.

בהוצאות אלו ניתן לכלול הוצאות איפור, כושר השתכרות, עוגמת נפש ועוד.