נזק נפשי ברשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית שמקורן נזק נפשי

הסוגיה של תביעת רשלנות רפואית בגין נזק נפשי הוכרה בבית המשפט כתביעה בת פיצוי כספי, המזכה את הנפגע הלקוי בנפשו בסעד, ככל תביעה נזיקית אחרת. כאשר מדובר ברשלנות רפואית שגרמה לנזק נפשי, יש לערוך אבחנה בין שני סוגי מקרים המובחנים זה מזה.

התובע הלוקה בנפשו

המקרה הראשון הוא כאשר התובע עצמו הוא הנפגע מרשלנות רפואית שכתוצאה ממנה לקה בנזק נפשי. המקרה השני, כאשר קרוביו של הנפגע לקו בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מהפגיעה בנפגע הראשי, והם התובעים.

במאמר זה נעסוק בסוג הראשון, בו התובע הנו הנפגע הלקוי בנפשו.

התפתחות הפסיקה

בעבר רווחה הדעה שנזק נפשי אינו בר פיצוי, כאשר עומד הוא יחידי ולא מלווה לנזק פיזי אחר.

הסיבות לכך נבעו, בין השאר, מהקושי להוכיח התקיימותו של נזק נפשי, חשש מפני פתיחת פרצה בעניין שתוביל לעלייה בתביעות סרק המוגשות בשל נזק נפשי לכאורה, וכן הקושי להוכיח התקיימותו של קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק הנפשי שנגרם לניזוק.

כיום, חלה התפתחות ניכרת בעולם הרפואה וניתן להעריך ולאמוד גם נזקים נפשיים באמצעות אנליזות וכלים מדעיים, כך ניתן גם לאשש או להפריך התקיימותו של קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין הנזק הנפשי שנגרם.

בעקבות התפתחות זו, שינו בתי המשפט את עמדתם בעניין והחלו לזכות ניזוקים מנזק נפשי, בפיצויים.

יחד עם זאת סייגה הפסיקה את הנזקים הנפשיים שיוכלו ויבססו תביעה וקבעה, כי רק נזק נפשי משמעותי יזכה את הנפגע בפיצוי.

תביעה שהוגשה בגין נזק נפשי הביא כב' השופט ברק את נימוקיו להכיר בנזק נפשי כנזק בר פיצוי, באומרו כך :

"כשלעצמי, איני רואה כל יסוד רציונאלי להבחין בין נזק לא-רכושי, הכרוך בנזק רכושי, לבין נזק לא-רכושי, העומד בפני עצמו. מדוע אקבל פיצוי על פחד שפחדתי, אם הדבר הביא לכאב בבטני, ולא אקבל פיצוי על פחד שפחדתי, אם בטני לא כאבה ? מהו היסוד הרציונאלי להבחנה זו?

אכן, עוולת הרשלנות צריכה להגן באופן שווה הן על האינטרס של הניזוק בגופו ובכספו והן על האינטרס של הניזוק בנפשו, בנוחותו ובאושרו. אין לראות בנזק הלא-רכושי כדבר "פאראזיטי", הנסבל רק אם הוא טפל לנזק רכושי.

יש להכיר בו כנזק בר-פיצוי, העומד ברשות עצמו. כבודו של אדם, שמו הטוב, נוחותו ושלמות נפשו חשובים לחיי חברה תקינים וצריכים לקבל הגנה ראויה כמו כל אינטרס רכושי. כוסו וכיסו של אדם אינם חשובים יותר מכעסו.

במסגרת עוולת הרשלנות איני רואה כל צידוק להבחין בין קיום החובה להעדרה, על בסיס הבחנות בסוג הנזק…" (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113).

היבטיו של הנזק נפשי

נימוקיו של השופט ברק (כתוארו אז) לעיל והתפתחויות הרפואה והפסיקה, הביאו לכך שנזק נפשי נחשב לנזק לכל דבר ועניין. ישנן נסיבות בהן בעקבות אירוע תאונתי או רשלנות רפואית כלשהי, נגרמו לנפגע טראומות ונזקים נפשיים.

פעמים עומד הנזק הנפשי כנזק יחיד, ולעיתים מצטרף הוא לשורה של נזקים פיזיים וממוניים. כך או כך ניתן לקבל פיצוי בגינו.

נזק נפשי יכול להתבטא בדיכאון קליני, הסתגרויות, סיוטים ומיני הפרעות הנוגעות בנפשו של האדם ואינן מאפשרות לו ניהול חיים תקין, כבעבר.

הוכחת הנזק הנפשי בתביעות בגין רשלנות רפואית

ככל נזק שעניינו ברפואה, נדרש להוכיח נזק נפשי באמצעות חוות דעת רפואית-פסיכיאטרית המבססת את התקיימותו של הנזק נפשי.

בנוסף חוות הדעת צריכה לכלול את שאלת התקיימותו של קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק הנפשי שנגרם לניזוק. בלעדי חוות דעת כאמור, לא ניתן יהא להוכיח את הנזק הנפשי והתביעה תימחק על הסף.