רשלנות רפואית – חישוב גובה הפיצוי

מטופל שנפגע עקב רשלנות רפואית יבדוק קודם כל כמה פיצויים מגיעים לו. השאלה אינה פשוטה שכן בית המשפט מקבל את ההחלטה בעניין גובה הפיצוי לאחר בחינה מדוקדקת של קריטריונים רבים המושפעים האחד מן האחר.

טיפול רפואי רשלני

תביעת רשלנות רפואית מגיש מטופל נגד מטפלו אשר פעל באופן רשלני וגרם לנזק. בית המשפט יקבע כי טיפול היה רשלני כאשר המטפל לא עמד בסטנדרטים המצופים ממנו ותוך התרשלותו גרם למטופל לנזק.

התובע מבחינתו יאלץ להוכיח לבית המשפט את חומרת הנזק ואת הרשלנות אשר היתה במעשי המטפל.את גובה הפיצוי יקבע בית המשפט בהתאם לקריטריונים התואמים את הפיצויים לנפגעי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית – אז כמה פיצויים מגיעים לי?

לבית המשפט מערכת פרמטרים אשר מסייעים לו לקבוע מהו גובה הנזק שנגרם תוך שהוא מתאים לנפגע פיצוי הולם.

רשימת הפרמטרים לפיהם ייקבע גובה הפיתוי כוללת בתוכה את גילו של התובע ברגע אירוע הרשלנות, שכרו לפני האירוע, הנכות שנגרמה לו וכיצד היא משפיעה על תפקודו, ההוצאות אותן הוציא ואותן צפוי להוציא.

את הנזק בגינו יפסק פיצוי כספי יש לחלק לנזק ישיר שנגרם לתובע, אותו יש להוכיח על ידי חוות דעת רפואיות ונזק כללי, כלומר נזק שייגרם למטופל התובע בעתיד.

איך מחשבים את גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית

בית המשפט יבדוק מספר קריטריונים בטרם יקבע את גובה הפיצוי עקב רשלנות רפואית. לפניך מספר דוגמאות:

1. גיל הנפגע – בית המשפט ייבחן האם מדובר במטופל צעיר או מבוגר שכן מטופל צעיר יותר יישא את הנזק זמן רב יותר ועל כן סבלו ארוך וגדול יותר. בית המשפט ייחשב גם נזקים עתידים אשר יהיו ארוכים יותר אצל מטופל צעיר.

2. אחוז הנכות – רופאים מומחים אשר יגישו את חוות הדעת המקצועיות שלהם עקב הרשלנות הרפואית יקבעו אחוזי נכות לנפגע, על פי הוראות הביטוח הלאומי. פיצוי כספי גבוה יותר ייפסק למטופל אשר אחוזי הנכות שלו גבוהים יותר שכן הנזק שנגרם לו קשה יותר.

3. סוג הנכות – בית המשפט בודק מהי הנכות שנגרמה ועד כמה היא משפיעה על התפקוד של המטופל הנפגע עקב רשלנות רפואית. ככל שהנכות פוגעת יותר תפקודית הפיצוי יהיה גבוה יותר.

4. השכרות המטופל טרם האירוע – מה היתה רמת ההשתכרות של המטופל טרם הנזק ועד כמה משפיעה הפגיעה על תפקודו התעסוקתי.

בית המשפט יבדוק את סוגי הנזק השונים שנגרמו לתובע, אותם יבדוק בית המשפט ויתן את המשקל המתאים לכל אחד מהם:

א. נזקי גוף – את נזקי הגוף יעריכו מומחים רפואיים אשר יכתבו חוות דעת מתאימות. המוסד לביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות לכל פגיעה גופנית ועל פי הוראות אלו יכתבו חוות הדעת.

בית המשפט יתרגם את אחוזי הנכות לפיצוי כספי לתובע תוך התחשבות בקריטריונים נוספים כמו גיל התובע, השפעת הנכות על תפקודו ועוד.

ב. נזקי השתכרות – פיצוי בגין הפסד השתכרות עתידי מחושב לפי שכרו של התובע לפני קרות האירוע תוך התחשבות בנכותו ועד כמה היא משפיעה על יכולתו להשתכר. נזק השתכרות נגזר באופן ישיר מאירוע רשלנות רפואית ומהנכות שנגרמה לתובע.

ג. נזק שאינו ממוני – קשה לבית המשפט להעריך כאב וסבל של תובע בתביעת רשלנות רפואית. כמו כן נזק שכזה משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. הנטייה של בתי המשפט היא להעלות את סכומי הפיצוי במקרים שכאלה.

ד. הוצאות רפואיות – רכיב נכבד במקרה של תביעת רשלנות רפואית היא ההוצאות הרפואיות. הפיצוי הכספי יכול להיות גם לשם טיפול מתקן וגם לשם טיפולים נצרכים.

ה. עזרת צד ג' – כאשר מדובר במקרה של נכות קשה למטופל עקב רשלנות רפואית, יש לבחון את השלכות הטיפול בתובע על ידי צד ג'.

במקרים בהם המטופל זקוק לטיפול צמוד גם בפעולות יומיומיות פשוטות בית המשפט יתחשב בכך ויקבע פיצוי הולם המתאים את צרכיו של התובע עקב אירוע הרשלנות הרפואית.