מדוע רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה? (מדריך)

נתונים מהשנים האחרונות, מעלים כי רק אחוז אחד מכל תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפסק דין ו99% מהתביעות מסתיימות בהסכם פשרה.

מה הסיבות לכך? מהם מסלולי הפשרה הקיימים? המאמר הבא יענה על שאלות אלה.

מדוע מרבית תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסכם פשרה?

• שונאי סיכון – בכדי לקבל פיצויים על ידי תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח כי נזקי התובע נגרמו בשל רשלנות רפואית.

ככל שהתובע לא יצליח להוכיח זאת במאזן הסתברויות שהסתברות נכונותה היא יותר מ-50%, תביעתו תידחה והוא לא יזכה בשום פיצוי.

לכן, הצדדים מעדיפים להגיע לנקודת אמצע, בה התובע מקבל פיצוי בצורה וודאית והנתבע משלם פיצוי באופן חלקי בלבד.

• תשלום מהיר – תביעת רשלנות רפואית עלולה להימשך במשך זמן רב ואף במשך שנים.

הסכם פשרה מונע זמן משפטי ארוך ומייגע ואף מאפשר תשלום מידי ומהיר.

• העדפת בית המשפט – זה לא סוד שהעומס על בתי המשפט בישראל כבד ביותר ולכן שופטים יעדיפו כי בעלי דין יגיעו להסכם פשרה בניהם.

הליך גישור עבור הסכם פשרה

גישור מתבצע על ידי מגשר מוסכם בין הצדדים ובקיא בתביעות רשלנות רפואית.

ישיבת גישור ראשונה מתקיימת אצל המגשר, במהלכה הוא מעיין בכתבי הטענות של הצדדים, בראיות ובכל מסמך שבעל דין סבור שיש בו עניין.

במהלך הישיבה כל צד מציג טענותיו ביחד ולחוד ולאחר מכן, המגשר מעלה הצעת פשרה שלא מחייבת את הצדדים.

חשוב לציין, כי כל הנאמר במהלך הגישור חסוי ואין לעלות את הדברים בבית המשפט ללא הסכמת הצד השני.

תחשיב נזק על ידי בית משפט עבור הסכם פשרה

הצדדים בתביעת רשלנות רפואית יכולים לבקש תחשיב נזק ולקבל הצעת פשרה מבית המשפט.

פעמים רבות, בית המשפט מבקש מהצדדים להגיש תחשיבי נזק בכדי להציע הצעת פשרה שתוכל להתאים.

בשונה מגישור, תחשיבי נזק לא מוסדרים בחקיקה ומדובר בנוהג.

במסגרת תחשיב הנזק, כל צד מציג טענותיו בהסתמך על הראיות הקיימות בתיק, כולל חוות דעת המומחים.

לאחר מכן, בית המשפט ייתן הצעה של סכום כסף לפשרה וייקח בחשבון כי הראיות הן ראיות לכאורה ודברים עלולים להשתנות בהמשך לאחר חקירת המומחים, שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים.

גם בהליך של תחשיב נזק, ההצעה לא מחייבת את הצדדים.

החיסרון בהליך הוא שבית המשפט עלול לשנות הצעתו תוך כדי, בהתאם לראיות שמתגלות לפניו, הדבר יכול להוביל לכך שצד שנתלה על ההצעה, מפסיד אותה.

מה לקחת בחשבון לפני חתימה על הסכם פשרה בתביעת רשלנות רפואית?

• ניכויים של ביטוח לאומי או מיטיב נזק אחר – במקרה בו תובע זכאי לפיצויים בגין רשלנות רפואית, מאותו פיצוי ינוכו סכומים שקיבל או עתיד לקבל מביטוח לאומי.

בכדי להימנע ממצב בו התובע יידרש לשפות את ביטוח לאומי, יש לוודא כי בהסכם, הפיצויים הקבועים עומדים על סכום שכולל את הזכאות מביטוח לאומי או כל מיטיב נזק אחר.

• קביעת פרק הזמן לתשלום – ככלל, תשלום הפיצויים יועבר לידי התובע תוך 30-60 ימים.

ככל שהתובע או הנתבע מעוניינים בפרק זמן שונה, יש לציין זאת בהסכם.

• סודיות – במרבית המקרים, יהיה סעיף סודיות בהסכם הפשרה שאוסר על התובע לפרסם את פיצוייו בגין המקרה.

לכן, תובע שמעוניין בפרסום המקרה האישי שלו צריך לשים לב לסעיף זה, במקרה שהוא קיים והוא יפר אותו, תקום עילת תביעה כלפיו.

• תכנית חלוקה והשקעת כספים לקטין – במקרה בו התובע הוא קטין, נציגיו יצטרכו להציג תכנית חלוקה והשקעת כספים לבית המשפט.

התכנית תכלול את התוכניות הכלכליות עבור הקטין עד הגיעו לגיל 18.

• סופיות התביעה – שימו לב, כי חתימה על הסכם פשרה מבטלת כל טענה שהייתה או תהיה בעתיד כלפי הנתבע, גם אם מצבו הרפואי הוחמר או שלא היה ידוע בעת חתימת ההסכם.

בסיכומו של דבר, קיימים מספר סיבות ושיקולים לכך שתביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפשרה.

הסיבה המרכזית היא, שאנשים חוששים להשקיע מכספם וזמנם בהליך משפטי ארוך ומייגע ובסוף לא לקבל דבר, לכן הם מעדיפים ללכת על בטוח מראש ולדעת כי בכל מקרה, הם יקבלו פיצוי כספי תוך צמצום זמן משפטי יקר.