רשלנות רפואית באבחון אפנדציט (מדריך משפטי)

מחלת האפנדציט היא מחלה שמחמירה באופן מהיר וטיפול לקוי בה עלול להוביל לפגיעה קשה.

תביעת רשלנות רפואית באבחון אפנדציט היא תביעה שתכלול בתוכה פיצויים משמעותיים, בשל העובדה כי מחלת אפנדציט שמטופלת בזמן מבטיחה כמעט באופן מוחלט שהנזק הצפוי יהיה מזערי, לעומת מצב בו המחלה לא מטופלת בזמן והנזק עלול להיות משמעותי.

כיצד מאבחנים את מחלת האפנדציט?

אבחון אפנדציט הוא אבחון פשוט יחסית.

התסמינים מאוד ברורים ומתבטאים בכאבי בטן וקשיחות הבטן הנובעת מנפיחות דלקתית של התוספתן.

דרכי האבחון של המחלה כוללים:

• בדיקה גופנית במישוש – הבדיקה הראשונית, שבעקבותיה מצופה מרופא משפחה לשלוח את המטופל לבדיקות נוספת לצורך ווידוא החשד לאפנדציט. בדיקת המישוש כוללת בתוכה מישוש של הבטן הימנית התחתונה, לצורך זיהוי נפיחות ורגישות. רופא מטפל שזיהה רגישות בבדיקת המישוש ולא הפנה את המטופל לבדיקות נוספות ייחשב כרופא שפעל ברשלנות רפואית באבחון אפנדציט .
• בדיקת דם – לאחר בדיקת המישוש מופנה המטופל לבדיקת דם, במהלכה הרופא המטפל יבחו את מדדי התאים הלבנים ובמצב של ריבוי התאים, יחשוד כי הדבר מעיד על מדדי דלקת.
• אולטרסאונד בטן או CT בטן – בדיקה שנועדה לשקף לרופאים את פנים הבטן, בדיקות הדמיה שניתן לראות בהן אם התוספתן מנופח ומוגדל יתר על המידה. תוצאות ההדמיה מסייעות לנפגע להוכיח רשלנות רפואית באבחון אפנדציט, על ידי חוות דעת רפואית סותרת המעידה על כך שניתן היה לזהות את המחלה בבדיקת ההדמיה.
• MRI – בדיקת הדמיה שמשמשת בעיקר נשים בהיריון, מאחר והמכשיר לא פולט קרינה שיכולה לסכן את העובר.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון אפנדציט?

על הנתבע להוכיח שהרופא חב בחובת זהירות כלפיו.

כלומר, שהרופא המטפל היה מחויב לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי לאבחן את המחלה, אולם הוא הפר אותה בכך שלא נקט באמצעים המתאימים.

ככלל, בכדי לתבוע פיצוי כספי בגין רשלנות רפואית, על התובע להוכיח את התקיימותם של יסודות עוולת הרשלנות –

ראשית, על המטופל לעמוד על העובדה כי הטיפול הרפואי שניתן לו היה רשלני וכי .הרופא המטפל חרג מנורמת הטיפול המקובלת בקרב אנשי מקצוע אחרים בתחום או להוכיח כי היה עליו לנהוג אחרת בנסיבות המקרה, על פי מבחן "הרופא הסביר".

בשלב זה של התביעה, הנפגע יציג חוות דעת רפואית של רופא מומחה מטעם התביעה, אשר יסביר כי פעילותו של הרופא המטפל אכן הייתה רשלנית.

שנית, על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק בעקבות הטיפול הרשלני.

הנפגע יצטרך להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנוצר לו לבין התרשלות הרופא באבחון האפנדציט.

ולבסוף, הנפגע יידרש לעמוד ולנמק את סכום הפיצוי אותו הוא דורש ולהציג נתונים עליהם הוא מתבסס בבקשתו.

מלבד נזק פיזי, הנפגע יכול לדרוש פיצויים גם בשל סבל נפשי או טראומה, אובדן יכולת השתכרות, פגיעה בסיכויי החלמה ופגיעה באוטונומיה על גופו.

האם כל מקרה של היעדר אבחון אפנדציט מהווה רשלנות?

במקרים בהם דלקת אפנדציט לא אובחנה, אולם הרופא עמד בסטנדט הבדיקה שחל עליו ואף נקבע כי "רופא סביר" בעניין הנדון היה פועל כך – התנהלותו של הרופא לא תעלה כדי רשלנות רפואית באבחון אפנדציט.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בשל איחור באבחנה של דלקת התוספתן?

• מוות בשל איחור באבחנה של דלקת בתוספתן.
• צורך בניתוח פתיחת בטן במקום ניתוח לפרוסקופי, בשל איחור באבחנה של הדלקת. ניתוח פתיחת בטן כרוך בין היתר בסיכון להידבקויות ולחסימות מעיים עתידיות, לחולשה של קיר הבטן ולהופעת בקע.
• כישלון ניתוחי בשל איחור באבחנה.
• הופעת זיהום בדם וקריסת מערכות בשל איחור באבחנה.

לסיכום, במצבים בהם ניתן אבחון שגוי לאפנדציט הדבר עשוי להוביל .להחמרה קשה במצבו של החולה ואף לטיפולים רפואיים שיגרמו לו לסבל רב. רשלנות רפואית מתייחסת למצב בו מעשיו של הרופא חורגים מסטנדרט הטיפול המקובל ואף גרמו לנזק בלתי הפיך.

פגיעה זו מזכה בפיצויים וחשוב מאוד לעמוד על הזכות לקבלם!