רשלנות רפואית – עירוי דם מזוהם

תחום הרשלנות הרפואית מתייחס אמנם לעבודתם המקצועית של רופאים אך ניתן לתבוע רשלנות רפואית גם בתי חולים, מרפאות, קופות חולים או כל מוסד רפואי המעסיק אנשי צוות רפואי אחרים דוגמת אחיות ואחים או טכנאים.

רשלנות רפואית – לא רק רופאים

רשלנות רפואית של אחות דומה בהתנהלותה לרשלנות רפואית של רופא – כמובן שמאפייני התפקיד שלהם שונים ולא ניתן להטיל על אחות אחריות בשל תפקידי הרופא,

ולכן יצרה הפסיקה נורמה שקרויה 'האחות הסבירה' – כיצד היתה מתנהגת אחות מן המניין באותה סיטואציה, לפי ראות בית המשפט. אחות אשר תחרוג מהנורמה הרצויה תואשם ברשלנות רפואית.

בית המשפט יבדוק את הפרקטיקה הנהוגה, ויסתמך על דעות של מומחים שונים מתחומי הרפואה.

התובע יצטרך להוכיח לבית המשפט שיש כמובן קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין התנהגותה הרשלנית של האחות או של איש צוות הרפואה.

מהו עירוי דם

עירוי דם הוא הליך של הזרקת דם מאדם בריא אל מחזור הדם של אדם חולה.

ברפואה של ימינו יש שימוש רב במנות דם, ועל כן ישנה דרישה חוזרת ונישנת לציבור הרחב להגיע ולתרום דם. תרומות הדם בישראל נבדקות ונשמרות בבנק הדם, אשר נמצא בפיקוח של מד"א.

חולה אשר זקוק לתרומת דם יקבל אותה מיידית, כך שיוכל להציל את חייו. לעיתים, נכנסות למאגר מנות הדם,באופן טראגי,

מנות דם מזוהמות או נגועות במחלה אשר יכולות להביא לסיכון חיי אדם ואף למוות והמטרה היא כמובן לנסות ולאתר את המנות הללו כמה שיותר מהר תוך השמדתן.

רק תורם בריא יכול לתרום דם, ושקיות הדם נבדקות ונשמרות עד אשר נתרמות. במהלך הליך עירוי הדם מוחדרת מחט לווריד של המטופל והדם שהוצא מגופו של התורם הבריא מוחדר למחזור דמו של החולה.

אדם יכול לקבל רק תרומה של סוג דם התואם לשלו וזאת כדי שהגוף לא ידחה את התרומה וייצר נגדם נוגדנים.

עירוי דם מזוהם – רשלנות רפואית או טעות?

על מנות הדם יש פיקוח קפדני ונערכות בהן בדיקות מקיפות ביותר, אך במידה ונדבק מטופל במחלה או קיבל זיהום מעירוי דם שהוחדר לדמו, הוא זכאי לתבוע בגין רשלנות רפואית ולקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו.

הרפואה המודרנית שואפת כל הזמן להגיע למצב של אפס טעויות, ברור כי יעד זה רחוק מלהיות מציאותי אך ישנה התקדמות מוכחת לאורך השנים.

להלן מספר דרכים אשר בעזרתן ניתן למנוע העברת זיהום תוך מתן עירוי דם ובכך להימנע מרשלנות רפואית:

א. נגיפים: כל בדיקת דם של תורם עוברת בדיקות קפדניות כדי לוודא כי התרומה אכן הגיעה מתורם בריא וכי אינה מזוהמת או נגועה במחלה.

הביקורת הקפדנית אמורה לוודא כי נגיפים לא מצליחים להיכנס לשקיות הדם ולזהם אותן. ברוב המדינות נערכות שלוש בדיקות עיקריות לדם: לנגיף האיידס – HIV, לנגיף דלקת כבד מסוג B, ולנגיף דלקת כבד מסוג C.

ב. חיידקים: שכיחותם של חיידקים זיהומיים גדולה יותר מאשר הנגיפים ועל כן פותחו שיטות לגילוי וחיסול של כל זיהום חיידקי.

ג. אחר: הבדיקות אף מגלות מנות דם הנגועות במחוללי מחלות שונים אשר קשה לדעת מהיכן וכיצד הגיעו אך יש למנוע העברתם הלאה.

טעות אנוש יכולה להתרחש ולהביא לתוצאה בה יינתן עירוי דם לחולה כאשר סוג הדם הנתרם לא מתאים לדמו שלו.

מתן עירוי דם שכזה יכול להביא לסיבוכים רפואיים לא פשוטים שכן דמו של המטופל יכול לפתח נוגדים לדם הנתרם ולדחות אותו. מקרים שכאלו יכולים אף להסתיים במותו של המטופל.

כיום קיימים גם עזרים טכנולוגים המסייעים להימנע מטעות שכזאת תוך שהם מבקרים את מנת הדם ואת סוגה.