רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

מה ההבדל בין טיפולים פלסטיים לטיפולים רפואיים אחרים?

נהוג לחשוב כי טיפולים פלסטיים הם טיפולים אסתטיים בלבד אשר אינם דרושים אלא למטרות המראה של האדם. הדבר נכון במידה רבה, אולם במצבים קשים,

כגון למשל אנשים שפניהם רוסקו בתאונות דרכים וכיוצא באלה, טיפולים פלסטיים הם דרושים ביותר.

בנוסף, מדי שנה יותר ויותר ישראלים פונים לניתוחים פלסטיים שונים. כאשר טיפולים פלסטיים אינם מתבצעים באופן הראוי וכתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח פלסטי נגרמים נזקים קשים למראהו של אדם,

הרי שזהו נזק גופני קשה ולעתים אף כזה שלא ניתן להשיב לאחור.

כאשר אדם ניגש אל רופא מנתח על מנת לעבור ניתוח פלסטי, הרופא צריך לפרוס בפניו את הסיכויים והסיכונים באופן כזה שהחולה יבין היטב את ההשלכות האפשריות של הניתוח שהוא עומד לעבור.

בנוסף, מנתח פלסטי צריך לבדוק כי החולה אכן כשיר ויכול לעמוד בניתוח, וכי התוצאה המצופה היא בכלל אפשרית במטופל המסוים הזה. במקרים שונים יהיה צורך לבצע בדיקות שונות כדי להבטיח כי הניתוח יצליח.

חשוב להבין כי ניתוח פלסטי איננו שונה מניתוחים אחרים והוא כולל את כל אותם הסיבוכים והסיכונים האפשריים בניתוח "רגיל". על כן חשוב כי הניתוח יבוצע רק על פי הפרמטרים המתאימים לביצוע ניתוח במטופל.

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

מה קורה אם אדם ביקש לעבור ניתוח פלסטי ובעקבות רשלנות רפואית בניתוח יוצא ניזוק ובמקום הטיפול שציפה לקבל הוא מקבל מראה שונה מכפי שקיווה או

שנגרם לו עיוות אסתטי קשה אשר גורם לו לנזק חמור ביותר בפניו או במקומות אחרים?

נהוג לחשוב כי נזקים אלה הם פעוטים וכי "העיקר הבריאות" אולם אנשים הנאלצים לחיות עם פגמים אסתטיים או פגמים אחרים שיווצרו להם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח יוכלו לתאר לכם עד כמה המחיר של פגיעה כזאת יכול להיות משמעותי וחמור בחייו של אדם.

בנוסף, חשוב להבין כי רשלנות רפואית בניתוח פלסטי יכולה להסתיים גם בנזקים פיזיים ובריאותיים שאינם רק אסתטיים.

במידה ונגרם לכם נזק כלשהו בעקבות רשלנות רפואית בניתוח הרי שמומלץ כי תפנו אל עורך דין העוסק בתחום זה של רשלנות רפואית.

כשל של הרופא בכל אחד מהשלבים של הטיפול הרפואי – וניתוח פלסטי הוא טיפול רפואי לכל דבר ועניין – יכול להוות רשלנות של הרופא.

ברי כי יש צורך להראות גם קשר בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק הנטען, אולם חשוב להבין כי בתי המשפט רואים בחומרה את הרשלנות של הרופאים בשל האינטרס הציבורי החשוב בהרתעת רופאים רשלנים וביצירת מערכת רפואית אמינה ומקצועית – והדבר מתבטא בפסיקותיהם.

הבחינה של הרשלנות הרפואית בידי בית המשפט

השופט היושב בדין, לרוב, איננו רופא – וגם אם היה רופא, הרי שאיננו יכול להשתמש בידיעתו האישית לעניין ההכרעה בעניין שנדון לפניו.

כדי להכריע בתיקים בהם עולה חשש להתקיימות רשלנות רפואית בניתוח וכו', השופט נעזר בחוות דעת מקצועיות. דא עקא, שכאשר כל צד מביא חוות דעת רפואית מטעמו, הרי שלשופט יקשה להכריע בעניין.

על כן, נהוג כי בית המשפט ימנה מומחי רפואי, על פי הסכמת הצדדים או לפי דעתו. לאחר שתתקבל חוות דעתו של המומחה הרפואי ייקבע בית המשפט אם התקיימה רשלנות רפואית בניתוח.

במידה וחוות הדעת כוללת הערכה של הנזק הגופני שנגרם, יוכל בית המשפט גם לכמת על פי הכללים שנקבעו בפסיקה ובחוק את סכום הפיצוי המגיע לתובע.