מדע הפסיכולוגיה, מטרתו להבין את נפש האדם ואת התנהגותו. לפסיכולוג ניתנו כלים פסיכולוגים אשר מסייעים לשפר את מצבו של המטופל ואת תפקודו, אך בדיוק כמו רופא גם פסיכולוג עומד חשוף בפני תביעה בגין רשלנות רפואית במידה והתנהלותו גרמה לנזק אצל המטופל ועל כן גם פסיכולוג נדרש לעמוד בסטנדרט מקצועי גבוה ביותר.
הפסיכולוג ואני
"לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג" – כך קובע ס' 2(א) לחוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977. פסיכולוג הוא מי שהוסמך לעסוק בפסיכולוגיה והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות.
מקצוע הפסיכולוגיה מתפרש על תחומים רבים: החל מפסיכולוג קליני (שתפקידו לאבחן ולייעץ) ועד פסיכולוג מחקרי (שעוסק בחקר הטיפול ופיתוח מדע הפסיכולוגיה).
מטופלים שנפגעו מטיפול רפואי רשלני יגישו תביעת רשלנות רפואית. טיפול רפואי רשלני הוא טיפול שלא עומד בסטנדרט מקובל החל מרגע האבחון, תוך זמן הטיפול ואחריו.
חוק הפסיכולוגים קובע כי פסיכולוג חייב להגן על פרטיותו וסודיותו של המטופל בדרכים אלו:
א. כל מידע שמסר המטופל יישאר בינו ובין הפסיכולוג המטפל, גם לאחר מותו של המטופל.
ב. רק המטופל יכול להסיר את החיסיון אודות שיחותיו עם הפסיכולוג.
ג. אין לפרסם מידע חסוי כחומר אותו מפרסם הפסיכולוג אשר יכול להביא לחשיפת המטופל (מאמרים, כתבות).
הסכמה מדעת בטיפול פסיכולוגי – הליך אפקטיבי?
חוק זכויות החולה בישראל קובע את סעיף ההסכמה מדעת. אדם אשר מקבל טיפול רפואי מכל סוג שהוא חייב לתת את הסכמתו לפני קבלת הטיפול,
וזאת לאחר שקיבל הסבר רפואי מקיף הכולל את הסיכונים וההצלחות שבטיפול, את אופציות הטיפול האחרות הקיימות ותשובה לכל שאלה אשר קשורה להליך הטיפולי.
את כל המידע יספק לו הרופא, וזאת חובתו. כאשר מדברים אנו על תחום הפסיכולוגיה, קשה להגדיר באופן מדויק את הליך קבלת ההסכמה מדעת וקשה לבחון את מהות ההסכמה של המטופל.
טיפול פסיכולוגי הוא בעצם שיחה עם המטופל – כאשר המטופל מתחיל לדון בעניין מסוים והמטפל ממשיך ויורד לפרטים הקטנים.
על כן קשה לפסיכולוג לדעת מראש ולמנות את התחליפים לטיפול או את ההשלכות שלו בטרם החל לשמוע את המטופל.
רשלנות רפואית – שמירת סודיות בטיפול פסיכולוגי
מערכת יחסים בה נמצאים הפסיכולוג והמטופל היא מערכת יחסים רגישה ביותר. מטופלים נפגשים עם פסיכולוג כדי לפרוק את שעל ליבם, לעיתים סודות כמוסים ביותר או עניינים מביכים, ו
על כן הדבר החשוב ביותר ביחסים אלו היא השמירה על הסודיות.
פסיכולוג שיחשוף מידע אינטימי אשר פרס בפניו אחד ממטופליו, חושף עצמו לתביעה בגין רשלנות רפואית או בגין פגיעה באתיקה המקצועית.
על כן חובה על הפסיכולוג לשמור על סודיות מלאה בענייניו של מטופלו, גם לאחר מותו של המטופל, אלא אם המטופל מאשר להסיר את החיסיון או שהחוק קובע אחרת.
שגיאה רפואית או רשלנות רפואית
לא כל מעשה של שגיאה רפואית ייחשב מיד לרשלנות רפואית. בית המשפט צייר לעצמו דמות אותה הוא מכנה 'הפסיכולוג הסביר' – אותה הדמות היא בעלת מאפיינים,
אשר לפי בית המשפט אמורים להיות בכל פסיכולוג ואמות מידה לפיהם צריך לפעול כל פסיכולוג.
פסיכולוג אשר פעל בשונה מכפי שמצפה בית המשפט מהרופא הסביר- ייחשב כמי שביצע רשלנות רפואית.
קביעה כי רופא פעל תוך רשלנות רפואית אינה מזכה את המטופל באופן מיידי בפיצוי – יש להוכיח לבית המשפט כי נגרם נזק, ולשם כך יש להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית שתבדוק את הנזק הנפשי, חומרתו ואת הקשר הסיבתי לרשלנות הרפואית.
הפסיכיאטר יתרגם בחוות דעתו את הפגיעה, לאחוזי נכות ובית המשפט יקבע מה גובה הפיצוי לו יידרש הפסיכולוג שביצע את הרשלנות הרפואית.
יש לזכור כי נכות נפשית היא נכות המשפיעה על המטופל ועל המעגל הרחב של בני משפחתו – המטופל יכול לסבול מתסמינים שונים תוך פגיעה בתפקודו וכן פגיעה ביכולותיו הבינאישיות והחברתיות,
ועל כן נטל גדול נופל בדרך כלל על המשפחה הקרובה.