תובע בתביעת רשלנות רפואית ירצה לאמץ לידיו חוות דעת רפואית של הרופא הטוב ביותר. אותו רופא יהיה זה שיחזור על חוות הדעת בפני בית המשפט ויסביר אותה במידת הצורך ויחקר עליה בחקירה נגדית.
דרוש מומחה לתביעת רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו התגבשה עילת התביעה, שכן התובע צריך להוכיח לבית המשפט כי יש קשר בין הנזק שנגרם לו לבין האירוע הרשלני.
המועד החשוב בתביעת רשלנות הוא מועד גילוי הנזק – שכן אותו ניתן לגלות על ידי חוות דעת רפואית.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי תובע אשר מבקש להוכיח עניין שברפואה חייב לצרף לכתב הטענות שלו חוות דעת של מומחה או תעודת רופא.
הצד שכנגד יכול לדרוש להעמיד לרשותו את הנבדק ולהביא חוות דעת סותרת מצידו. גם בית המשפט יכול להביא מומחה רפואי מטעמו ולבקש ממנו חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית.
בכל תביעת רשלנות רפואית יש להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית שכן בית המשפט אינו מומחה רפואי ולכן הוא מסתמך על מומחים חיצונים שיסייעו לו להכריע בדין.
כל אחד מן הצדדים לדיון יגיש את חוות הדעת הרפואיות שהשיג כדי להוכיח את צדקתו –התובע יגיש חוות דעת המראה כי הנזק שנגרם הוא תוצאה של הטיפול הרשלני, והנתבע יגיש חוות דעת שמוכיחות כי לא הוא גרם לנזק הנטען.
חוות דעת רפואית – תחילה של תביעת רשלנות רפואית
א. השלב הראשון בתביעת רשלנות רפואית הוא איסוף כל החומר הרפואי הקיים ותיעודו. זהו תהליך ארוך שבו על התובע לפנות לכל המוסדות והגורמים מהם קיבל טיפול ולהשיג מהם את חוות הדעת הרפואיות.
ב. השלב השני: לאחר איסוף החומר, הוא יועבר לרופא מומחה שנבחר, וזה ייתן את דעתו תוך בחינת המסמכים ותוך מתן תשובה לשאלה האם יש מקום להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
ג. השלב השלישי: לאחר שיוחלט כי קיימת עילה להגשת תביעה עקב רשלנות רפואית יפנה התובע למומחה רפואי אשר ייתן לו חוות דעת רפואית אותה יש לצרף לתביעה המוגשת לבית המשפט.
חוות הדעת הרפואית תכלול בתוכה תשובה לשאלה עקרונית והיא האם הנזק נגרם עקב הרשלנות הרפואית. המומחה הרפואי צריך לבסס את החלטתו על סמך נתונים אובייקטיבים בלבד ולא לאפשר כניסת שיקולים זרים אל תוך חוות דעתו.
חוות הדעת הרפואית היא בעצם העדות בשבועה אותה ייתן המומחה בפני בית המשפט בעל פה. את חוות הדעת הרפואית יכתוב רופא מומחה באותו תחום בו מתלונן התובע לנזק, פיזי או נפשי.
החלטת בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית
המומחה הרפואי יסכם את חוות הדעת הרפואית שלו בכך שימליץ לבית המשפט, בהסתמך על דעתו המקצועית, האם היתה רשלנות רפואית בטיפול אותו קיבל התובע ואם כן האם נגרם לו נזק עקב הטיפול הרשלני.
חוות הדעת הרפואית אשר מגישים הצדדים לדיון לבית המשפט יוכיחו בפני בית המשפט את טענותיהם לעניין הנזק, הנכות והמגבלות הרפואיות.
כל צד רשאי לחקור את המומחה שהביא הצד שכנגד וכמו כן רשאי כל צד להביא ראיות נוספות לשם הוכחת טענותיו בפני בית המשפט.
בית המשפט עורך בסופו של דבר מבחן של סבירות – שהרי לא כל תוצאה רפואית שאינה לטעמו של המטופל היא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית.
בית המשפט אינו חייב למנות מומחה רפואי מטעמו ויכול להסתמך רק על חוות הדעת הרפואיות שהגישו לו הצדדים, אך יכול לבחור לזמן גם מומחה מטעם בית המשפט.
בית המשפט יכול לבחור האם להעדיף את חוות דעת השונות במלואן או לבחור חלקים מהן, כל זאת תוך שהוא מנמק את החלטתו.
————————–
קריאה נוספת:
– אחריות הרופא במקרים של רשלנות רפואית – מאמר של עו"ד קליר בYNET >>