פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז



פרטי יצירת קשר:

ז’בוטינסקי 35 רמת גן, 52511.

מגדל התאומים 2, קומה 1

טלפון: 077-9974772

מידע חשוב נוסף

רשלנות רפואית בניתוחי לייזר

ניתוחי הלייזר עשויים להביא לליקוי ראייה כבדים ואפילו לעיוורון מוחלט. במאמר הבא נסביר כיצד מתייחס חוק זכויות החולה אל ניתוחים אלו וכיצד נבדקת הרשלנות הרפואית.

רשלנות רפואית בניתוחי לייזר

קיומה של הסכמה מדעת היא אחת השאלות העיקריות העולות במהלך טענות לרשלנות רפואית בניתוחי לייזר לתיקון הראיה. על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, הסכמה מדעת אמורה לכלול מידע רפואי מלא על סיכוני הטיפול, סיכויי ההצלחה, אופיו של תהליך ההתאוששות, תופעות לוואי של התרופות ועוד.

המידע הרפואי הדרוש נקבע באופן סביר עלפי חוות דעתו של הרופא. במידה והמטופל אינו מקבל את מלוא המידע הרפואי הזה או לחילופין נחשף אל מידע שגוי, באפשרותו לטעון כי לא התקיים העיקרון של הסכמה מדעת.

מי אמור לספר לכם על הסיכונים של הניתוח

בניגוד לניתוחים אחרים, ניתוח לייזר לתיקון הראיה נחשב וולנטרי. המשמעות היא שהרופא צריך להקפיד יתר על המידה בכל הקשור אל הסכמה מדעת. ההחלטה האם לבצע ניתוח כזה או אחר נמצאת בידי המטופל, אך תפקידו של הרופא הוא להדגיש את כל השיקולים העומדים לפניו. לרופא יש את הידע ואת היכולת להבחין בין הסיכונים ולהביאם לידיעתו של המטופל. חוסר בהסכמה מדעת היא תנאי לתביעות רשלנות רפואית בניתוח לייזר, לצד תנאים מצטברים אחרים.

חשיבות חובת הגילוי בניתוח לייזר

היקף חובת הגילוי בטיפולים מסוג ניתוח לייזר לשיפור הראייה הוא גדול משום שלא מדובר על תהליך רפואי המיועד למנוע סכנת חיים. חתימה על טופס הסכמה מדעת מצד התובע לא תמיד מספיקה על מנת להוכיח כי לא התקיימה רשלנות רפואית. מצד שני, התובע אמור להוכיח כי במידה והיה יודע מראש על הסיכונים הוא היה מוותר על הניתוח.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

בית המשפט מודע לכך שרוב המטופלים המבצעים ניתוחי לייזר מעדיפים להמעיט מערכם של הסיכונים ולהסתמך על התקווה. כאן טמונה הבעייתיות בשאלת התקפות של רשלנות רפואית בניתוח מכל סוג, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על ניתוח התנדבותי, אסתטי או קוסמטי.

מהו מבחן הרופא הסביר

ניתוח לייזר עשוי להביא לנזקים קשים ובמקרים קיצוניים אפילו לעיוורון. סוגיית הרופא הסביר היא זו אשר עשויה להכריע בשאלה האם התקיימה רשלנות רפואית. את מבחן הרופא הסביר מפעיל בית המשפט על בסיס מספר שיקולים:

1. הרמה המקצועית בתחום – על בית המשפט לבחון את הרמה המקצועית הנאותה בתחום רפואת העיניים. ההשוואה בין המקרה העומד לפניו לבין הרמה הנאותה נועדה לצורך בדיקת הרשלנות הרפואית.

2. הפעולות אותן ניתן היה לבצע – בית המשפט צריך לקבל חוות דעת של מומחה לגבי הפעולות אותן ניתן היה צריך לבצע והפעולות אשר ביצעו בפועל. חוות דעת זו באה לענות על השאלה האם כל רופא היה מביא לתוצאות דומות עבור המטופל. במידה והתשובה שלילית, הרי שמדובר על רשלנות רפואית.

3. הפעולות אשר נעשו בפועל – גם נתונים אלו מגיעים מתוך חוות הדעת של המומחה. למעשה, המומחה הוא הגורם היחיד אשר עשוי לשפוך אור על הסוגיה הרפואית משום שלבית המשפט אין את הכלים להכריע בשאלות מן הסוג הזה.

4. איזון בין הסיכונים לסיכויים – פער הטיפולים האפשריים והטיפולים אשר ניתנו בפועל ותוצאות הפוכות מהמצופה הם עדות לרשלנות רפואית. יש לבחון כל מקרה לגופו, אך מטרת חוות הדעת שמקבל בית המשפט היא לבדוק את האיזון בין הסיכונים והסיכויים של הטיפולים האפשריים לבין הטיפול אותו ביצע הצוות הרפואי.

רשלנות רפואית מוגדרת כמתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הנדרשת ויצירת נזק למטופל. אפשר לראות את הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי בכל תחום הרפואה, אך חשוב להבחין בין רשלנות בלידה או בניתוחים מצילי חיים לבין רשלנות בטיפולים קוסמטיים.

*אין בתוכן אתרrashlanutlaw  העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה משפטית או חוו”ד המחליפה ייעוץ פרטני במשרד עורכי דין. העושה שימוש במידע, עושה זאת באחריותו האישית.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף