נזק כתוצאה מניתוח רפואי יכול להיגרם תוך ביצוע כושל של טיפול, מניעת טיפול רפואי, שיהוי במתן טיפול, ביצוע ניתוח מיותר ועוד. במקרה של רשלנות רפואית עולה מיד שאלת ההסכמה מדעת – האם החולה ידע מראש את הסיכונים הכרוכים בטיפול או באי הטיפול, והסכים להם.
מהי רשלנות רפואית
ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כאשר מטופל נפגע מטיפול רשלני של איש מקצוע הרפואה (אחות, רופא, טכני וכו').
על המטופל שנפגע יהיה להוכיח בפני בית המשפט כי לגורם המטפל קיימת חובת זהירות כלפיו, שהיא הופרה תוך שנגרם לו נזק גופני וכן שיש קשר סיבתי בין הפעולה הרפואית לבין הפרת חובת הזהירות.
מטופל אשר יוכל להוכיח את כל אלו באמצעות חוות דעת רפואיות, יוכל בסופו של יום לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
יש לזכור שאין בפיצוי כספי, בכל סכום, להחזיר את הגלגל לאחרו ולבטל את הפגיעה, אך הכסף יוכל להקל את חייו של הנפגע ולאפשר לו טיפולים רפואיים ונוחות מסוימת בהמשך חייו.
הסכמה מדעת – האם לקיחת אחריות מלאה של המטופל
בתביעות מסוג רשלנות רפואית קמה ומתעוררת שאלת ההסכמה מדעת של החולה לטיפול.
בית המשפט בודק כל פעם מחדש האם ידע החולה מראש את הסיכונים הכרוכים בטיפול אותו עבר ואם הוסברו לו מראש אופציות אחרות לטיפול.
חולה אשר אמור לקבל טיפול צריך לתת את הסכמתו לקבלת הטיפול. על הרופא או בעל הסמכות המקצועית לתת לחולה את כל המידע לו הוא זקוק כדי לקבל את ההחלטה.
על הרופא לתת לחולה את האופציות האחרות הקיימות לפתרון אותה בעיה רפואית ממנה הוא סובל, וכן להסביר לחולה את כל הסיכונים וההצלחות הטמונים בקבלת אותו טיפול מוצע.
כמובן כי במקרה של תביעה ייאלץ המטופל להוכיח לבית המשפט כי לא קיבל את כל המידע הרלוונטי ולכן לא נמנע מלתת את הסכמתו לקבלת הטיפול.
רשלנות או טעות
נפגע אשר יגיש תביעת רשלנות רפואית – עליו יוטל הנטל להוכיח כי הרופא לא עמד במידת הזהירות הנדרשת ממנו, כלומר שרופא סביר היה אמור לעמוד בה.
בתי המשפט יצרו לעצמם קווי דמות של רופא אשר נקרא בשפה משפטית 'הרופא הסביר' ובו קיימות התכונות אשר צריכות להיות, לדעת בית המשפט, בכל רופא.
כל רופא אשר יחרוג מעמידה בתנאים אלו- יחשב כמי שלא עמד ברמת הזהירות הנדרשת מרופא, ייקבע כי הוא נהג ברשלנות ויהיה עליו לפצות את הנפגע.
בתי המשפט מנסים למצוא את האיזון בתביעות רשלנות רפואית בניתוח – בין רשלנות לבין טעות.
הכללים המקצועיים המוטלים על רופא באים להנחות אותו כיצד לפעול באופן מקצועי רפואי וכיצד להימנע מטעויות ופגיעה בגופו ובחייו של מטופל.
למרות הכל, כללים אלו משאירים שיקול דעת רחב לרופא, וזאת כדי לא למנוע יוזמה רפואית או לעצור פיתוח רפואי בשל חשש מתביעות עתידיות.
טעות של רופא לא תחשב לרשלנות במקרים בהם עשה הרופא כמיטב יכולתו, במקצועיות מקסימאלית, תוך הפעלת כישוריו ושימוש בידע המקצועי שלו.
בית המשפט יבדוק וימצא האם רופא סביר היה פועל באותה צורה וכך יוכל לדעת האם הרופא הנתבע עמד בעצם בחובת הזהירות שבה הוא מחויב לעמוד.