על מנת לקבוע את הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית מפעיל בית משפט עיקרון הנקרא "השבת המצב לקדמותו". עיקרון זה מצביע למעשה על הניסיון של בית המשפט לפצות את המטופל הנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בגין נזקיו, תוך כדי השוואת מצבו לזה שהיה נתון בו טרם הרשלנות.
מילים אחרות, בית המשפט יוצר מצב של היעדר "חסרון כיס". יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לא קיימת נוסחה קבועה לחישוב פיצויים בתביעת רשלנות רפואית.
גם כאשר מדובר על חישוב של פיצויים בגין נזקי גוף, לא ניתן לדעת מראש מה יפסוק בית המשפט.
הגורמים העיקריים המשפיעים על ההחלטה ועל החישוב הם גיל הנפגע, סוג הנכות, שיעור הנכות, רמת השכר ומצב כלכלי, מצב רפואי קודם, יכולת השתכרות עתידית, עלות משוערת של עזרת צד שלישי, סוג התאונה וכדומה.
באופן תיאורטי, אדם בגיל 30 עם שיעור נכות גבוה ומצב רפואי קודם תקין יכול לקבל פיצויים גבוהים פי כמה וכמה מאדם בן 55, נטול יכולת השכרות עתידית ועם היסטוריה רפואית בעייתית.
כיצד מחושבים פיצויים בנזק לא ממוני?
היבט נוסף של חישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית הוא נזק לא ממוני. בניגוד לנזקי גוף אותם כביכול קל יותר לחשב, נזק ממוני עשוי להיות מושפע מהחוויה המנטאלית ומההשפעה הפסיכולוגית של הרשלנות על המטופל.
בין היתר, בית המשפט נדרש לקבוע פיצוי בגין נזקים נפשיים, כאבים וסבל.
על מנת לעשות זאת נעזר בית המשפט בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי. ניתן לזהות פרקטיקה עיקרית המקובלת בבתי המשפט בישראל לצורך חישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית אשר מתמקדות בנזק לא ממוני: חישוב שיעור הנזק הלא ממוני כמכפלה של סכום הפיצויים בתביעות בגין תאונות דרכים.
לא תמיד הפרקטיקה הזו מקובלת על התביעה או ההגנה, אך היא ללא ספק עוזרת לבית המשפט לשמור על קו אחיד של חישוב פיצויים.
קביעת פיצוי על פי שיעור הנכות ומקרים של מוות
מבין הגורמים העיקריים המשפיעים על קביעת סך הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית, שיעורי הנכות הם ללא ספק החשובים ביותר. ראשית, שיעורים אלו נמדדים בבית המשפט על ידי כימותם לאחוזים ברורים.
אחוזים אלו צריכים להיתמך על ידי חוות דעת רפואיות. אלו חוות דעת המוגשות מטעם בעלי הדין או מומחים רפואיים אותם מחליט בית המשפט למנות בעצמו. ככל שהנכות גדולה יותר, כך יגדל משמעותית סכום הפיצוי.
מנגד, כאשר מדובר במקרי מוות נפסק סכום פיצויים נמוך וזאת משום שאין צורך בטיפולים עתידיים או בעזרה מצד שלישי. זהו עיקרון אשר יכול להפתיע את מי שאינו בקיא בתחום הרשלנות רפואית, אך לא קשה לזהות את ההיגיון העומד מאחוריו.
השאלה התיאורטית הבולטת בקביעת פיצויים במקרי רשלנות רפואית שהסתיימו במוות היא האם יש מקום לפצות את היורשים. על פי פסיקות חדשות של בית המשפט, זו סוגיה הראויה לדיון.
לא מעט בתי משפט החליטו לפצות יורשים בגין הפסדי השתכרות אפשריים, לדוגמא כאשר המפרנס הבכיר במשפחה מוצא את מותו עקב טיפול רפואי אשר נמצא רשלני.
הבנת העיקרון המרכזי של התביעות
לסיכום, חישוב הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית דורש מיומנות, בקיאות וניסיון. אזרחים המגישים תביעות לא תמיד יודעים מראש מה כרוך בתהליך, ולכן עליהם להתייעץ עם עורכי דין מוקדם ככל האפשר.
הפיצויים בגין תביעות רשלנות רפואית תלויים בפרמטרים רבים ומדי פסיקה ניתן למצוא שינויים. הדרך היחידה לעקוב אחר השינויים הללו היא להבין את העיקרון המרכזי ולהישען עליו.
המידע באדיבות משרד עורכי דין נבו מולסון המתמחים ברשלנות רפואית