תיק 002271/06 עוסק בשאלה האם ניתן לקבל פטור מהגשת חוות דעת במקרה של תביעות רשלנות רפואית. חוות דעת היא פקטור מרכזי בהכרעות של בית המשפט ולכן לא קל לענות על שאלה מן הסוג הזה. עם זאת, פסק הדין מציג מקרה בו תביעה הוגשה מבלי שצורפה חוות דעת לביסוס הטענות. פסק הדין מתייחס אל חובת צירוף חוות דעת רפואית לתביעות רשלנות, אל פטור מצירוף חוות דעת ואל מחיקת תביעות רשלנות רפואית על הסף בשל היעדר חוות דעת או אי הגשתן בזמן.
התובעת במקרה הנ"ל טענה כי יש לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית. הסיבה לכך, לטענתה של התובעת, היא העובדה שהניחה תשתית רפואית מבוססת ומנומקת כבר בכתב התביעה. התובעת הוסיפה אל כתב התביעה עובדות ומסמכים רפואיים, המעבירים את נטל ההוכחה אל הנתבעים. מעבר לכך, התובעת טענה כי מצבה הכלכלי הקשה אינו מאפשר גיוס חוות דעת רפואית של איש מקצוע.
מחיקת תביעות רשלנות רפואית על הסף
על פי התקנות של תביעות רשלנות רפואית, ניתן להוכיח מבחינה ראייתית סוגיות שבמחלוקת רק באמצעות הגשת חוות דעת. מצד שני, לעיתים ניתן לפטור את התובע מהגשת חוות הדעת ולכן בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. השאלה הנדונה בפסק הדין היא האם הטעמים אותם הציגה התובעת עומדים בקריטריונים הנדרשים. בית המשפט לא קיבל את הטענות של התובעת בדבר התשתית הראייתית והמצב הכלכלי, וקבע כי ללא חוות דעת רפואית ומקצועית לא ניתן יהיה לברר האם אכן התקיימה רשלנות רפואית.
לסיכום, הדין הישראלי מחייב את בתי המשפט לנקוט משנה זהירות טרם מחיקת תובענה על הסף. הזכות לגישה חופשית ויעילה אל בית המשפט היא זכות יסודית ויש להיזהר כאשר מפרים אותה. יחד עם זאת, תפקידו של בית המשפט הוא בסופו של דבר לספק הכרעה ולהוות את לשון המאזניים. מצב בו נעדרת חוות דעת רפואית מקשה מאוד על השגת המטרה, מעכב את הנתבעים ויוצר עומס לא רצוי על מערכת בתי המשפט.