רשלנות רפואית בגילוי סרטן

בדיקות סקר תקופתיות, בדיקות ממוגרפיה ונטילת מדדים ממטופלים בבתי חולים עוזרים כיום באבחון וגילוי מוקדם של סרטן. החשיבות של אבחון מחלת הסרטן בשלבים מוקדמים היא קריטית להצלחת ההתמודדות והטיפול. בהקשר הזה, סטייה מרפואה סבירה ונקיטת צעדים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים עשויים לבסס עילת תביעה של רשלנות רפואית.

כיצד עשוי רופא המשפחה לפגוע בגילוי מוקדם של סרטן?

רשלנות רפואית בגילוי סרטן יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהלות המקצועית של כל אחד מהגורמים אליהם פונים מטופלים. בשלב הראשון, הרשלנות עשויה לנבוע כתוצאה מתלונות שאינן נענות במסגרת טיפול של רופא משפחה.

נשים המגיעות אל רופא משפחה עם תלונות על גוש בשדה צריכות לדוגמא לקבל הפניה מהירה אל כירורג מומחה או בדיקות רלוונטיות אחרות.

בתי המשפט קבעו בפסקי דין תקדימיים כי רופא המשפחה משמש "תחנת ניתוב" ראשית ועליו להפנות כל חולה לרופא מומחה.

אי הפניה מן הסוג הזה היא עילה ברורה לתביעת רשלנות רפואית.

גם רופא מומחה עשוי לעמוד מול תביעות רשלנות

מלבד רופא המשפחה, רשלנות רפואית בגילוי סרטן עשויה להתרחש גם מול הרופא המומחה עצמו. לעיתים הבדיקות הרגילות שמפעיל הרופא אינן מספיקות על מנת לאבחן את מצב המטופל.

בדיקות לגילוי סרטן דורש מיומנות, ידע, מקצועיות ותשומת לב לפרטים. רופא מומחה אשר אינו מקפיד על חובת הזהירות עומד מול סיכון גבוה לתביעות רשלנות רפואית.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי תביעות רשלנות רפואית דורשות את קיומו של קשר סיבתי. יש לבדוק כמה זמן עבר בין הופעת התלונות הראשונות, הבדיקה של הרופא וגילוי הסרטן.

בנוסף, בית המשפט צריך לשאול מה הנזק שנגרם לחולה, באיזה שלב התגלתה המחלה, האם ניתן היה לאבחן אותה קודם, מה משמעות האיחור בגילוי ועוד.

תפקיד בית המשפט

בית משפט הנדרש לבדוק מצבי רשלנות רפואית בגילוי סרטן בוחן קודם כל האם הרופא פעל בצורה לא סבירה.

לאחר מכן עליו לבדוק מה הנזק שנגרם ולבסוף לוודא האם ההתנהלות של הגורם הרפואי הייתה משנה את התפתחות המחלה.