רשלנות רפואית באבחון סרטן השד (מדריך משפטי)

בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד של השד, מאפשרות גילוי מוקדם של מחלת סרטן השד ומסייעות בהחלמה מלאה.

אבחון לקוי וסטייה מרפואה סבירה בהקשר זה עשויים לעלות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

מבחינת הדין בישראל, במקרים בהם סרטן שד אובחן באיחור בשל אי נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות סבירות, עולה עילת הרשלנות וככל שהמטופלת ניזוקה מכך, תעמוד לזכותה פיצויים בהתאם.

המאמר יעמוד על שלוש טעויות עיקריות באבחון סרטן שד העולות כדי רשלנות רפואית.

אי הפנית מטופלת לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד

אישה שמעוניינת לברר האם חלילה חלתה בסרטן השד, תחילה, תפנה לרופא המשפחה המטפל בה.

בשל שכיחות המחלה בקרב נשים בכל הגילאים, גילוי מוקדם של סרטן שד עשוי להציל חיים ועבור כך קיימות בדיקות סקר שמטרתן לאפשר גילוי מוקדם של סרטן השד.

ההמלצות מותאמות לרמת הסיכון של האישה –

• נשים שלא בסיכון מיוחד– נשים ללא גורמי סיכון ייחודיים לסרטן השד.

ההמלצה היא לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים החל מגיל 50 ועד גיל 74.

• נשים בסיכון – גורמי הסיכון מגוונים.

רופא המשפחה יבחין באותן נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, בדרך כלל, נשים בעלי בנות משפחה מקרבה ראשונה שחלו בסרטן השד ויידע אותן על הצורך בבירור שונה מכלל האוכלוסייה הכולל בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, החל מגיל 40.

במקרים מסוימים, הרופא משפחה ימליץ לעבור בירור גנטי לזיהוי מוטציות הקשורות עם הופעת מחלות ממאירות.

זיהוי המוטציה מאפשר מניעה של הופעת סרטן ובכלל זה סרטן השד.

ככלל, רופא המשפחה אמור להכיר נתוני החולה וליידע אותה, בהתאם לקריטריון עליו היא עונה, בדבר האפשרות לבצע בדיקות הסקר המתאימות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד. אם האישה מסכימה, על הרופא להפנותה לביצוע הבדיקה.

אי יידוע כאמור עשוי להיחשב לרשלנות רפואית חמורה באבחון סרטן שד.

אי הפניה לבירור על אף סימפטומים או תלונות העלולים לעלות חשד לסרטן שד

מבחינה משפטית, כשאישה פונה לרופא המשפחה או כל רופא אחר שהיא נמצאת תחת טיפולו ומתארת תלונות המעלות חשד לסרטן השד (דוגמא לכך, היא גוש בשד שטיבו מעולם לא בורר) מוטלת על הרופא חובה להפנות האישה להמשך בירור, בדרך כלל אצל כירורג שד.

מדובר בפוטנציאל לאבחנה מסכנת חיים ולכן החובה המשפטית היא לפעול בכדי להסיר את החשש, גם אם הסיכוי לא גדול וגם אם רוב הסיכויים שמדובר בממצא שפיר.

אי הפנית אישה המציגה תלונות העשויות ללמד על סרטן שד להמשך בירור מתאים, מהווה רשלנות רפואית חמורה.

ביצוע בדיקות אבחון לסרטן שד ברמת מיומנות ירודה

במקרים מסוימים בדיקה לאבחון סרטן שד, כמו ממוגרפיה או אולטרסאונד, מבוצעת בצורה לקויה, באופן תת אבחנתי, שלא מאפשר ללמוד בצורה מלאה ומקיפה על המצב הרפואי.

פעמים רבות הפענוח שגוי ולפעמים ממצאים שמתגלים לא זוכים להמשך הבירור הנדרש וההמלצות הנכונות.

גם מקרים מסוג זה עשויים להוות רשלנות רפואית באבחון סרטן השד.

מהו הפיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן שד?

היקף הפיצוי בגין איחור באבחון מחלת הסרטן תלוי במשמעות האיחור, הן מבחינת היקף הטיפולים להן תידרש המטופלת והן מבחינת ההשפעה על תוחלת החיים הצפויה.

נתונים הנלקחים בחשבון בעת קביעת הפיצוי הם גיל, שכר, מצב משפחתי, הפגיעה בתוחלת החיים והכאב והסבל שנגרמו.

ההמלצה היא לבדוק כל מקרה של גילוי מאוחר של סרטן שד.

לא פעם נשים גילו, במסגרת בירור יסודי, שניתן וצריך היה לאבחן המחלה קודם.

בסיכומו של דבר, כשעולה חשד לסרטן השד עולה צורך לבצע בירור מידי ומוטלת על הרופאים חובה ליידע המטופלת על אמצעי האבחון הקיימים למצבה.

משמופנית מטופלת לבדיקת אבחון, מוטלת חובה למסור לה מידע על יתרונות וחסרונות הבדיקה אליה הופנתה, כמו גם על האלטרנטיבות הקיימות במצבה.

במקרה בו לא ניתן הסבר כאמור או במקרה בו הבדיקה בוצעה באופן חלקי או לקוי, יכול שתהיה לנפגעת עילת תביעה לפיצויים כספיים ככל ונגרם לה נזק בשל כך.

*תודה שלוחה לעורך דין אבי שמואלי, על תרומתו בגיבוש התוכן דלעיל.