פנייה לייעוץ אישי



    גירושין ברבנות – מאבק סמכויות בין בית הדין לבית המשפט

    רבות מדובר על אותו "מרוץ סמכויות" או "מאבק סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. כמובן שאין מדובר ב"מאבק" שהרי שתי הערכאות שואבות סמכותן מן החוק וחזקה על המחוקק כי לא נתכוון ליצור מאבק, אמיתי או מדומה, בין שתי ערכאות שיפוטיות.

    גירושין ברבנות – מאבק סמכויות בין בית הדין לבית המשפט

    נכון הוא כי סמכויות חופפות של שתי ערכאות שיפוטיות יוצרות פעמים מצבים של חיכוך בין שתי הערכאות, אולם הפסיקה ונוהלי הערכאות הציבו מבחנים ברורים שיישומם, מונע מאבק סמכויות ופגיעה ברשות השופטת.

    הנושא העיקרי שבו בא לידי ביטוי "מאבק סמכויות", הוא גירושין ברבנות וכריכת העניינים הממוניים.

     מאבק סמכויות – גירושין ברבנות או בבית המשפט?

    מאבק סמכויות זה נובע מהעובדה כי כל ערכאה שיפוטית פוסקת עפ"י אמות מידה שונות. בית הדין הרבני משתית את פסקיו על ההלכה היהודית והשתלשלות הפסיקה הרבנית, ואילו בית המשפט למשפחה, שופט עפ"י הדין האזרחי במדינת ישראל.

    כיוון שבעניינים ממוניים הכרוכים בגירושין, בית הדין קונה לו סמכות ייחודית בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין, הרי שצד המקדים ופותח תיק בערכאה שהוא סובר כי "נוחה" לו, מקנה לבית המשפט או לבית הדין את הסמכות לדון. אם הקדים והגיש תביעה בבית המשפט בעניינים אלו, הרי שבית המשפט קונה לו סמכות.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      ישנה דעה נפוצה לפיה גבר יבחר להגיש תביעת גירושין ברבנות ויכרוך בה את התביעות הממוניות, ואילו האישה תבחר בבית המשפט למשפחה, וניתן כמה דוגמאות למאבק סמכויות זה:

      • שיעור המזונות הנפסק בבית הדין, בדרך כלל נמוך יותר משיעור המזונות הנפסק בבית המשפט. מנגד, בית המשפט מתחשב בכושר ההשתכרות של האישה בבואו לקבוע את גובה המזונות לעומת בית הדין האמון על ההלכה היהודית לפיה על הגבר מוטלת החובה לזון את אשתו.
      • בגירושין ברבנות, אישה עלולה להפסיד את מזונותיה אם הבעל מוכיח כי זנתה, התנהגה בכיעור, אינה דרה עימו או הכשילה אותו באיסורי תורה. מנגד, בית המשפט יתכן שיראה באותם מעשים, כמעשים פחותים או שאינם "מכוערים" דיים כדי להפחית או לבטל את מזונות האישה.
      • חינוך ילדים – במסגרת גירושין ברבנות, בית הדין יטה מטבע הדברים ליתן משמורת ילדים להורה אשר יבטיח חינוך תורני או דתי יותר.
      • ענייני רכוש – בית הדין, במסגרת גירושין ברבנות, פוסק לפי מערכת הדינים הדתית השמה דגש על בעלותו הרשומה של הטוען לבעלות ופעמים שלא יפסוק עפ"י חוק יחסי ממון.
      • תביעת מדור ספציפי – בית הדין יטה לבקשת האישה להישאר בדירת המגורים במסגרת הגשת תביעה לשלום בית, למרות רצונו של הבעל למכור את דירת המגורים.

      מאבק סמכויות – מבחני הפסיקה: בין גירושין ברבנות לבית המשפט

      בית המשפט העליון ברצותו לצמצם עד כמה שניתן מציאות של "מאבק סמכויות", הציב מספר קריטריונים ל"כריכת" הנושאים הממוניים בבתי הדין ולפיצול סמכויות השיפוט:

      • כנות תביעת הגירושין – האם התביעה לגירושין היא תביעה כנה שנובעת מרצון אמיתי לגירושין או שמא הגשת התביעה היא צעד טקטי מצידו של אחד מבעלי הדין.
      • כנות הכריכה בגירושין ברבנות – כנות התביעה וכריכת העניינים הממוניים תיבחן על סמך כל מקרה לגופו, האם מדובר בכריכה מלאכותית שנועדה לבזבז זמן ולפצל הליכים, או שמא תתרום ליעילות הדיון. הגישה היא כי אם תביעת הגירושין כנה, הרי שאף כריכת העניינים הרכושיים היא כנה.
      • כריכה מפורשת של ענייני הרכוש – האם הבקשה הנלווית לתביעת גירושין ברבנות מפרטת באופן ברור ומדויק את כל התביעות הנוספות הכרוכות מתוך כוונה אמיתית לדון בהם.

      הלכות אלו נועדו לצמצם את הגבלת הסמכות המקורית של בית המשפט ולמנוע מאבק סמכויות במקרים שבהם כריכת הנושאים הרכושיים בתביעת גירושין בבית הדין – אינה מוצדקת.

      מאבק סמכויות – מהם גבולות מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט?

      כפי שנאמר, הקודם לכרוך –זוכה. אולם מהו הגבול או בכמה זמן צריכים בני הזוג להקדים זה את זה כדי לכרוך את העניינים הכספיים בערכאה הנוחה להם?

      ומקרה שהיה, בן זוג הגיש תביעה לבית המשפט למשפחה ו-15 דקות אחריו, הגיש בן הזוג השני תביעת גירושין עם כריכה, לבית הדין. בית הדין הגדול פסק כי תביעות המוגשות באותו יום, דינן כתביעות המוגשות בעת ובעונה אחת וסמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתביעת גירושין, תכריע.

      לעומתו פסק בית המשפט העליון כי המבחן הוא "מבחן כרונולוגי", היינו השעה שבה מוגשת התביעה. היה ותביעה הוגשה דקה לפני תביעה בערכאה המקבילה, תתפוס זו שהוגשה קודם.

      ולסיכום: מאבק סמכויות בין ערכאות שיפוטיות גורר אחריו מבחנים טכניים כרונולוגיים לפיהם תיקבע ערכאת השיפוט. בית הדין בסמכותו הייחודית בתביעת גירושין, מציב אמות מידה מסוימות לפיהן תיקבע שאלת ה"כריכה". האם התביעה הוגשה בתום לב, האם הכריכה עניינית והאם פורטה בכתב תביעת הגירושין.

      אין זה נכון לקבוע מסמרות בשאלה האם בית הדין "טוב" לגבר ובית המשפט "טוב" לאישה. לכל מקרה ישנם היבטים ספציפיים וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

      *אין בתוכן אתר rashlanutlaw העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה משפטית או חוו"ד המחליפה ייעוץ פרטני במשרד עורכי דין. העושה שימוש במידע, עושה זאת באחריותו האישית.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף