עוד על תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית, היא תביעה המוגשת בשל נזקים אשר נגרמו בעקבות טיפול רפואי רשלני. מדובר בנזקים פיזיים ולעיתים, אף נפשיים. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל טיפול רפואי, קל כמסובך ובכל תחום רפואי. למשל, בישראל, מוגשות לא מעט תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה וכן תביעות בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים⁽¹⁾.

כאשר מדובר על רשלנות רפואית בהריון ובלידה, ביצוע רשלני של בדיקות במהלך ההיריון או בחירה בשיטת לידה לא מתאימה, עלולים לגרום לנזקים חמורים לאם ולעובר.

במקרים של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, מוגשות תביעות בין השאר, בשל ביצוע טיפול בהעדר מיומנות, אבחנה שגויה וכיו"ב.

טעות נפוצה בתחום רשלנות רפואית, היא כי כל טעות בשיקול דעת או אי שביעות רצון של מטופל, היא רשלנות רפואית אך הדברים אינם כך.

על מנת שטיפול רפואי, ייחשב לטיפול רשלני, עליו להיות טיפול החורג מגבולות הסביר (להרחבה בנוגע לשאלה המשפטית בקשר למיהו "האדם הסביר"), טיפול אשר אינו עומד סטנדרט הטיפול המקובל ⁽²⁾.

קיבל בית המשפט, תביעת רשלנות רפואית, יפסוק לתובע פיצויים בגין נזקיו, הפיזיים והנפשיים. סכומי הפיצויים בתביעות אלו, יכול להיות גבוה מאוד, בשל חומרת הנזקים והשפעתם ארוכת הטווח על חיי המטופל.

רשלנות רפואית – מהי?

ישנם ארבעה תנאים מצטברים לקיומה של רשלנות רפואית, כאשר על התובע יהיה להוכיח את קיומם, על מנת לזכות בתביעה:

1. חובת זהירות בין הנתבע תובע: על התובע להראות כי הנתבע חב לו חובת זהירות. רכיב זה הוא פשוט להוכחה, היות שלמטפלים, חובת זהירות כלפי מטופליהם.

2. הפרת חובת הזהירות: הטיפול שהעניק הנתבע לתובע, היה בלתי סביר וחרג מסטנדרט הטיפול הסביר. בית המשפט ישאל האם כל רופא סביר אחר, היה נוהג באותו האופן, באותן הנסיבות.

ענה בית המשפט לשאלה זו בשלילה, תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית.

3. נגרם נזק פיזי ממשי: לתובע נגרם נזק פיזי ממשי, ארוך טווח. רשלנות רפואית, גורמת במקרים רבים, לנזקים פיזיים חמורים מאוד ואף לנזקים נפשיים קשים.

4. ישנו קשר סיבתי בין הטיפול לנזק: יש להוכיח כי הנזקים אותם תובע המטופל, נגרמו על ידי הטיפול הרשלני ולא יכלו להיגרם על ידי סיבה אחרת.

רכיב זה יכול להיות מסובך להוכחה, כאשר התובע סובל מבעיות רפואיות, אשר יכולות לגרום לנזקים מהם הוא סובל.

חשוב לציין כי נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית, מוטל אל התובע, למעט מקרים בהם מאפשר החוק, להעביר את נטל ההוכחה, כולו או חלקו, אל הנתבע.

מקרה אחד למשל הוא העדר רשומה רפואית, או רישום חסר. במצב זה, אם המחדל בתיעוד, גרם לתובע נזק ראייתי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע.

יובהר כי בית המשפט אינו מחויב להעביר את הנטל ואם בחר להעביר את הנטל, יכול להעביר את מלוא הנטל, או רק חלק ממנו.

הוכחת התביעה

המבקש להגיש תביעת רשלנות רפואית, צריך להוכיח את ארבעת המרכיבים, כפי שצוינו לעיל. נשאלת השאלה, כיצד יוכיח התובע את תביעתו? הראייה המרכזית היא חוות דעת של מומחה רפואי.

למעשה, בישראל, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, ללא שהיא מלווה בחוות דעת מומחה.

המומחה הרפואי, אשר יכתוב את חוות הדעת, חייב להיות מומחה בתחומו. למשל, אם מדובר על תביעת רשלנות רפואית בטיפול שורש, כותב חוות הדעת, צריך להיות מומחה בטיפולי שורש.

הנתבע מגיש חוות דעת מטעמו ובית המשפט צריך להכריע בין שתי חוות הדעת. בסמכותו של בית המשפט, למנות מומחה שלישי, מטעמו וחוות הדעת שלו היא זו שתכריע.

בית המשפט עושה שימוש רב בסמכות זו, בשל הקושי הקיים במקרים רבים, להכריע בין חוות הדעת מטעם התובע, לבין חוות הדעת מטעם הנתבע.

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

עמד התובע בנטל ההוכחה ובית המשפט קבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית. עתה עליו להחליט, מהו סכום הפיצוי שישלם הנתבע לתובע. בית המשפט פוסק פיצויים בגין הנזקים הפיזיים והנזקים הנפשיים של התובע, למשל:

• הוצאות רפואיות שונות: רכישת תרופות, ביצוע בדיקות רפואיות, רכישת ציוד מיוחד, נסיעות לטיפולים וכיו"ב. אלו הן הוצאות אשר נאלץ התובע להוציא, עם פגיעתו וייאלץ להוציא, במשך שנים רבות ולעיתים עד יומו האחרון, בשל הפגיעה.עורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית, מזכירים ללקוחותיהם, לשמור את כל הקבלות והמסמכים, על מנת שניתן יהיה להציגם כראייה בפני בית המשפט ולקבל החזר.
• הפסד השתכרות: רשלנות רפואית גורמת במקרים רבים, לאובדן כושר עבודה, מלא או חלקי. בית המשפט מפצה את התובע, בגין הפסדי ההשתכרות הללו.
• אובדן הנאות החיים: נפגעי רשלנות רפואית, סובלים גם מנזקים נפשיים. בתי המשפט מכירים בנזקים אלו כברי פיצוי ופוסקים פיצויים, בשל סבל ועוגמת נפש וכן, בגין אובדן הנאות החיים.

תביעת רשלנות רפואית, היא תביעה כספית, במסגרתה, תובעים נזקים פיזיים ו/או נפשיים, אשר נגרמו בשל טיפול רפואי רשלני.

על התובע להראות כי ארבעת התנאים המצטברים מתקיימים וזאת משום שנטל ההוכחה מונח על כתפיו. זאת, למעט מקרים בהם ניתן להעביר את נטל ההוכחה לנתבע. עמד התובע בנטל ההוכחה, יקבל פיצוי כספי בגין נזקיו.

________

(1) מעניין לקרוא את דו"ח ועדת רשלנות רפואית שהגישה הועדה לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית. בדו"ח תוצאות מחקר מקיף על מספר התביעות ברשלנות רפואית בישראל.

(2) בתביעות רשלנות רפואית אנחנו שואלים את עצמנו גם האם מדובר ב"רופא סביר", כלומר, רופא שנקט פעולות באופן שרופא סביר אחר היה פועל.

בית המשפט הוא שקובע אם רופא הופך להיות "סביר" בנסיבות המקרה, ובין היתר בוחן מה הרמה המקצועית הרפואית הראויה בתחום בו עוסק הרופא, מה הפעולות שניתן היה לבצע, מה היו הסיכונים ואילו החלטות התקבלו וכו'.