מי רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית?

כל אדם החש עצמו נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית רשאי להגיש תביעה מסודרת ולדרוש פיצויים. עיקרון זה מובן מאליו במדינות דמוקרטיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהזכויות העומדות לרשות האזרחים. יחד עם זאת, אין לקשור בין העלייה בכמות התביעות בגין רשלנות רפואית המוגשות בישראל לבין ההרשאה הזו בלבד.

כדאי לקחת בחשבון את העלייה במודעות לגבי רשלנות מקצועית של רופאים, את העלייה בכמות הטיפולים אליהם מגיעים ילדים, גברים ונשים ואת ההגדרה של עוולת הרשלנות כפי שהיא מופיעה בפקודת דיני הנזיקין.

כל מה שצריך לדעת על עוולת הרשלנות

קל יותר להבין מי רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בישראל לאחר שעושים היכרות עם עוולת הרשלנות. מדובר למעשה על ליבה של תביעה המוגשת בגין נזקי גוף.

לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות היא עילה לתביעה במידה ויכול הנפגע להוכיח את יסודות חובת הזהירות, קיום הנזק והקשר הסיבתי והמשפטי ביניהם.

כאשר אדם נפגע פגיעה כלשהי אשר הסבה נזקים לגופו או גרמה לו נזק וסבל, הוא רשאי לטעון להפרה של עוולת הרשלנות. התובענה מוגשת נגד אדם פרטי, צוות רפואי או מוסד אשר לדעתו של התובע נושא באחריות.

סוגי רשלנות רפואית

ההבחנה של בית המשפט בין סוגי הרשלנות הרפואית מוכיחה כי כל אדם רשאי להגיש תביעות מן הסוג הזה.

למרות שעדיין מתקיימים דיונים לגבי אופיין של התביעות ולא מעט רופאים טוענים כי החוק מפלה אותם לרעה, ההתייחסות הנוכחית היא לא רק להתרשלות בטיפול עצמו אלא גם להתרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת ולפגיעה באוטונומיה.

במילים אחרות, לא רק רשלנות רפואית במהלך ניתוח, לידה או טיפול היא עילה לתביעה. גם רופא שאינו מקבל את ההסכמה מדעת של המטופל יכול לעמוד בפני תשלומי פיצויים, כמו גם רופא שפוגע באוטונומיה של המטופל ויוצר נזקים פיזיים.

רשלנות רפואית היא הדרך הנפוצה ביותר לצורך הטלת אחריות על רופאים ומוסד רפואי ואת הרקע ההיסטורי שלה ניתן למצוא עוד במקורות המשפט העתיק.

מהבחינה הזו ניתן לקשור בין רשלנות רפואית לבין עיקרון של "עין תחת עין", או כל עיקרון אחר הרואה ברופא אחראי לנזק הנגרם למטופל.

שיקולים בהגשת תביעה

למרות שכל אדם יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית, ישנם מספר שיקולים אותם כדאי לקחת בחשבון.

ראשית, התייעצות עם עורך דין המתמחה בנושא של רשלנות רפואית יכולה מאוד לעזור. התייעצות זו תספק לאזרח מסגרת תיאורטית, משפטית ומעשית לגבי אופן הגשת התביעה וסיכויי ההצלחה.

שנית, על אדם המעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית לבדוק האם באמת התקיימה תביעה. עליו להתייעץ עם רופא מומחה, להציג את נסיבות המקרה ולהבין האם הנזק הוא תוצאה של רשלנות או שמא מדובר על תופעת לוואי נורמלית בלבד.

שלישית, הגשת תביעת רשלנות רפואית מותנית בקשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הצוות הרפואי לבין הנזק הנגרם לתובע. היעדר של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי יצמצם משמעותית את הסיכויים לזכות בתביעת רשלנות רפואית.

לבסוף, מאוד מומלץ להגיש תביעת רשלנות רפואית רק לאחר שקלול הכדאיות הכלכלית.

הגשת התביעה כרוכה בתשלום לרופא מומחה שייתן חוות דעת, בתשלום על אגרות משפט, בהפסד של ימי עבודה וכמובן בשכר טרחה לעורך דין.

יתרה על כך, האופן בו מוגשת תביעת רשלנות רפואית יקבע במידה רבה את סיכויי ההצלחה. כל אדם רשאי להגיש את התביעה, אך עשרות שיקולים התלויים בנסיבות ספציפיות יכולים לשנות את הפסיקה הסופית של בית המשפט.