מי חשוף לתביעת רשלנות רפואית?

כל הצוות הרפואי המוקצה לטובת מטופל מטעם מוסד רפואי מסוים חשוף לתביעת רשלנות. עובדה בסיסית זו אינה ידועה לאזרחים רבים, אשר טועים לייחס את הרשלנות לרופא האחראי בלבד.

תביעות רשלנות רפואית הן חלק חשוב מהאפשרויות הדמוקרטיות העומדות לרשות האזרחים.

בתי המשפט רואים בחומרה רבה מקרים של רשלנות רפואית ומטילים עונשים כבדים על רופאים, אחיות, מטפלים, סניטרים, אסיסטנטים ולעיתים אפילו מזכירות רפואית אשר נמצאו מתרשלים בתפקידם.

מבחינת בתי המשפט, מטופל המגיע אל מוסד רפואי זכאי לקבל טיפול מלא, סבלני, יסודי ובטוח. אף אחד מחברי הצוות הרפואי אינו רשאי לחשוף את המטופל אל סיכונים מסוימים.

על מנת לבחון האם התקיימה רשלנות רפואית נדרש בית המפעל לבדוק שלושה יסודות, אשר לגביהם כל אחד מחברי הצוות הוא פקטור משמעותי: חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק.

החשיבות של חובת הזהירות

חובת הזהירות היא יסוד הנבחן על פי שני תנאים מצטברים – חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

בנוגע אל חובת הזהירות המושגית הבודקת האם סוג המזיקים אליהם משתייך הנתבע אכן אחראי לנזקים מהסוג שאירעו לתובע, רופאים הם בעלי אחריות אוטומטית אותה לא צריך להוכיח.

בתי המשפט מודעים לאחריות הרובצת לפתחם של הרופאים ולכן הם מתמקדים באחריות הקונקרטית הבוחנת את הנזק במקרה ספציפי. בנוסף, חובת הזהירות יכולה להיות מופרת על ידי אחד מחברי הצוות הרפואי אשר חשוף גם הוא לתביעת רשלנות רפואית.

התרשלות במהלך טיפול רפואי

את היסוד של התרשלות יכול בית המשפט לבדוק על פי "מבחן הרופא הסביר". באופן כללי, בית המשפט דורש לשמוע

של רופא מומחה אשר מסביר כיצד אמור להתנהל הרופא הסביר תחת הנסיבות הקיימות. במידה ומדובר על תביעת רשלנות המוגשת נגד אחד מחברי הצוות הרפואי, תפקידה של התביעה הוא להציג בעל מקצוע זהה אשר יתרום למשפט מניסיונו.

גם מהבחינה הזו ניתן לראות כיצד כל אחד מעובדי המוסד הרפואי חשוף לתביעת רשלנות רפואית ולכן נדרש לגלות עירנות וזהירות.

גרימת נזק כתנאי לקבלת פיצויים

היסוד השלישי המאפיין תביעות רשלנות רפואית הוא גרימת נזק. כאן דורש בית המשפט לבדוק תיעוד רפואי של התובע, להתרשם מחוות דעת נוספות ולשמוע את טיעוני ההגנה.

הפיצוי ניתן רק כאשר נגרם לתובע נזק וכאשר קיים קשר סיבתי ברור בינו לבין התנהגות המזיק. בנושא הזה חשוב להבהיר כי ברוב המקרים אין זה מעניינו של התובע מי אחראי על הנזק.

מבחינתו, תשלום הפיצויים הוא פונקציה של הקשר בין הפרת חובת הזהירות, הנזק והקשר ביניהם.

מלבד מקרים נדירים בהם התביעה דורשת הטלת אחריות פלילית, רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית אשר מבוססת על עוולת הרשלנות בלבד.

הקשר בין הרשלנות לסוג הנתבע

בית המשפט בישראל מבחין בין שלושה סוגים של רשלנות רפואית וגם בהם ניתן לראות כיצד כל אחד מחברי הצוות הרפואי יכול לבוא לידי ביטוי.

כך לדוגמא יכול בית המשפט לקבוע כי קיימת עדות להתרשלות בטיפול הרפואי עצמו. רוב הסיכויים שרשלנות כזו היא תוצאה של טיפול לא נכון מטעם הרופא, ולא מטעם אחד מחברי הצוות המורחב.

מנגד, ישנה התרשלות שהיא תוצאה של היעדר הסכמה מדעת.

במקרים אלו טווח האשמים הפוטנציאליים רחב יותר משום שניתן לתלות את האחריות בהנחיות של האחיות, של הסניטרים ועוד.

לבסוף, רשלנות רפואית עשויה להיות תוצאה של פגיעה באוטונומיה. במקרים אלו בוחן בית המשפט האם התובע קיבל לידיו את כל המידע וסיפק הסכמה מדעת לגבי סוג הטיפול.